הופעת או החמרת כאבי ברכיים בעונת החורף ואפילו בסתיו היא תופעה מוכרת ומכבידה עבור נתח מסוים באוכלוסייה, בעוד מרבית האוכלוסייה כלל אינם מודעים לבעיה זו. סביב ההתפתחות של כאבי ברכיים בקור התפתחו תאוריות מגוונות, אם כי מרביתן פשוט שגויות ואינן נשענות על מחקרים מדעיים. בשורות הבאות, ננסה לתאר את התהליך שמוביל להחמרת כאבי ברכיים במצבים של קור ונפרט את הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם בעיה זו.
כאבי ברכיים בקור – ממה הן נגרמות?
כאמור, ישנן תאוריות רבות המנסות להסביר מדוע הולכים כאבי הברכיים ומחמירים בתנאים של קור, אך נכון להיום ישנה תאוריה מובילה שבה תומכים מרבית המדענים העוסקים בתחום. תאוריה זו גורסת כי הגורם להחמרת כאבי הברכיים הוא לא הקור עצמו, אלא השינויים הברומטריים באטמוספירה, המבשרים על ירידה בטמפרטורות. גוף האדם מושפע באופן קבוע מהלחץ הברומטרי השורר באטמוספירה, אלא שאצל אדם בריא, שינויים בלחץ זה אינם מורגשים בשום צורה ודרך. לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים מכאבי ברכיים, במיוחד כתוצאה משחיקת סחוסים (אוסטאוארתריטיס), יכולה ירידה בלחץ הברומטרי להגביר את רמת הכאב בברכיים.
למעשה, כאבי ברכיים אלה מתפקדים כמעין נחליאלי המבשר על בוא הסתיו. הכאבים מופיעים מייד עם תחילת הירידה בלחץ הברומטרי, שגוררת אחריה התרחבות של איברים, עצמות ומפרקים בגוף. שינויים אלה, עד כמה שהם זעירים וזניחים, יכולים להיות מאוד משמעותיים עבור אנשים הסובלים משחיקת סחוס ולבוא לידי ביטוי כאמור, כהתגברות ברמת הכאב. המשמעות היא, שהתגברות הכאב נובעת משינויים בלחץ הברומטרי ולא מהקור עצמו.
האם הקור עצמו לא משפיע בכלל?
אחרי שפרשנו בפניכם את התאוריה המרכזית שמסבירה את ההתגברות של כאבי ברכיים בקור, אי אפשר להתעלם גם מהשפעות שונות של הקור עצמו על גוף האדם. קור מוגבר אליו אנו חשופים גורם לרעידות פנימיות אינטנסיביות של השרירים, בניסיון ליצור חיכוך לצורך שימור הטמפרטורה הפנימית של הגוף. במקביל, הקור גורם להיצרות כלי הדם השטחיים וכל אלה יכולים לגרום להופעת כאבי שרירים, שיכולים לבוא לידי ביטוי גם באזור הברכיים. תופעה זו יכולה להיות רלוונטית לכל אדם, אך מחייבת תנאי קור קיצוניים. המשמעות היא, שאם אתם סובלים מכאבי ברכיים בקור, זה לא בהכרח אומר שאתם סובלים משחיקת סחוס, אבל זאת בהחלט סיבה לבדיקת הנושא.
איך מתמודדים עם כאבי ברכיים בקור?
מאחר ובמרבית המקרים, כאבי ברכיים בקור אינם נגרמים ישירות מן הקור עצמו, היכולת להתמודד עם הכאב היא אינה טריוויאלית כפי שהיינו רוצים לחשוב. ואכן, אנשים רבים הסובלים מהבעיה, מגלים שגם לאחר חימום אזור הברך, הכאבים אינם חולפים ולרוב גם אינם משתפרים בצורה משמעותית. יחד עם זאת, חימום מפרקים יכול תמיד לסייע בהתמודדות עם כאב ולכן ההמלצה הראשונה היא אכן שמירה על חום הגוף וחימום מקומי של הברכיים.
אחד האמצעים הטובים ביותר להתמודד עם כאבי ברכיים בקור הוא חבישת תחבושת אלסטית, שמסייעת גם בחימום מקומי של הברך וגם במתן תמיכה פיזית למפרק, מה שיכול למתן במעט את השפעת הירידה בלחץ הברומטרי. במקביל, מומלץ להמשיך בקיום פעילות גופנית מתונה, אך למקד אותה לאזורים סגורים ומחוממים בהם נוכל למזער את השפעת הקור והשינויים הברומטריים באטמוספירה. אנשים הסובלים משחיקת סחוס ומכירים את התופעה בכל חורף מחדש, נוטים בדרך כלל לשנות מינונים של טיפולים תרופתיים ומשככי כאבים ולעשות זאת מראש, על מנת להקדים תרופה למכה.
תכשירים טבעיים ורפואיים למצבים של כאבי ברכיים בקור
בנוסף לכל אלה, מומלץ מאוד לבחון מוצרים ותכשירים טבעיים, שיעילותם במצבים אלה הוכחה, בחלק המקרים גם ברמה המחקרית. תכשירים אלה מכילים שורה של מינרלים, ויטמינים ורכיבים טבעיים, המסייעים בשיפור זרימת הדם באזור המפרק, בהפחתת תהליכים דלקתיים, שמהווים למעשה את הסיבה המרכזית להתגברות הכאב ובהקלה ישירה על הכאב. בנוסף לאלה, ישנם כמובן תכשירים רפואיים שונים, שאת חלקם ניתן להשיג בבית מרקחת ללא מרשם רופא ויכולים לסייע מאוד בהקלה על הכאב. המדובר בתכשירים מוכרים לטיפול בכאב ועל אף חוסר היכולת שלהם להתמודד עם ההשפעות של שינויים בלחץ הברומטרי, יודעים תכשירים אלה להקל מאוד על הכאב עצמו.
כאבי ברכיים בקור – טיפול בבעיה היסודית
אחרי שאמרנו את כל זה, חשוב לזכור שכאבי ברכיים בקור הם תוצאה של בעיה יסודית יותר במפרק הברך, כאמור שחיקת סחוסים שהופכת את המפרק כולו לרגיש יותר לשינויים בלחץ הברומטרי ולירידה בטמפרטורה. בהתאם לכך, הטיפול הטוב ביותר בבעיה הוא טיפול ישיר בגורם לה, קרי בשחיקת הסחוסים. במרבית המקרים, טיפול זה הוא טיפול שמרני לאורך שנים או טיפול כירורגי להשתלת סחוסים או החלפת ברך. כל עוד לא טופלה הבעיה מקורית, אתם בהחלט יכולים לצפות לחזרת התופעה של כאבי ברכיים בקור, בכל שנה מחדש, זמן קצר לפני ירידה בפועל של הטמפרטורות והדרך הטובה ביותר לפעול במצב זה, היא להקדים תרופה למכה, לחמם את המקום, לשנות הרגלים ולערוך שינויים במינונים ובהרכבים של הטיפול התרופתי.
